אחת השאלות הנפוצות של חייבים המגיעים למשרדנו היא האם לבחור בהליך של פשיטת רגל או של איחוד תיקים. לשני ההליכים נקודות דמיון רבות, אולם לכל הליך יתרונות וחסרונות משלו. במאמר זה נפרט בקצרה על כל אחד מן ההליכים.
איחוד תיקים
אדם אשר פתוחים כנגדו תיקים רבים בהוצאה לפועל רשאי לבקש לאחד אותם, כך שיוכל לשלם לכל נושיו באופן מרוכז. התשלומים לנושים יתבצעו בתשלום חודשי קבוע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. אופן התשלום יקבע בצו תשלומים על ידי רשם ההוצאה לפועל. חלקו היחסי של כל נושה בסכום שנקבע בצו התשלומים יהיה בהתאם לחלקו היחסי בחוב הכללי (החוב של כל הנושים יחד). מטרת איחוד התיקים היא להקל על מצוקתו של החייב אשר נאלץ להתמודד עם כל אחד מנושיו בנפרד על ידי כך שההליך מאפשר לו לשלם את כל חובותיו באופן משותף. מסלול זה נועד להפחית את הלחץ המופעל על החייב מכיוון הנושים השונים ולאפשר לו להתמודד עם "חוב מרכזי" אחד.
תיקים שלא ניתן לאחד
חייב רשאי לבקש את איחודם של כל תיקי ההוצאה לפועל התלויים נגדו, למעט התיקים הבאים:
- תיק מזונות.
- עניין שאינו כספי.
- תיקי משכנתא או משכון.
- עניין שהועבר לבית המשפט בשל התנגדות לביצוע שטר, וטרם התקבלה בו הכרעה סופית.
- עניין שהועבר לבית משפט בשל התנגדות לתביעה על סכום קצוב וטרם התקבלה בו הכרעה סופית.
היכן יתנהל ההליך?
החייב יגיש את הבקשה לאיחוד תיקים ללשכת ההוצאה לפועל בה נפתחו רוב התיקים נגדו. עם זאת, אם ביקשו רוב הזוכים כי איחוד התיקים יתנהל בלשכה אחרת, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על העברת ההליך בכל שלב.
ראו גם: כל מה שצריך לדעת על דיני תעבורה
חובת גילוי בהגשת הבקשה
על החייב לגלות בבקשתו את כל המידע על נכסיו ב- 5 השנים שקדמו להגשת הבקשה, לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות. כמו כן החייב יצרף פירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות חובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, גם אם החייב אינו מכיר בתביעות אלה.
בנוסף לאמור, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב להמציא בתוך תקופה שיקבע אישור מרשות ציבורית, גוף כלכלי או מגוף מסחרי בו יפורטו הנכסים או החובות הרשומים אצלם, או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות על שם החייב.
תנאים לדיון בבקשת האיחוד
בכדי להגיש את הבקשה על החייב לשלם סכום של 3% מיתרת חובותיו. בנוסף עד אשר תתקבל החלטה בתיק האיחוד על החייב לשלם סכום נוסף של 3% מדי חודש. רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע אחרת מטעמים שירשמו.
צווים כנגד החייב
- ככלל לאחר הגשת בקשת האיחוד יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ. למרות האמור רשאי רשם ההוצאה לפועל שלא לתת את הצו או לבטל את הצו אם כבר ניתן מטעמים מיוחדים שירשמו ובתנאים שיקבע (לדוגמה מתן ערובה). כמו כן הרשם רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או חלקם, לא קוימו.
- הרשם רשאי לצוות על עיקול נכסיו של החייב.
חקירת יכולת
רשם ההוצאה לפועל חייב לקיים חקירת יכולת לפני שיחליט בבקשת האיחוד. חקירת יכולת הינה הליך בו הרשם חוקר את החייב על מצבו הכלכלי, נכסיו, גובה הכנסתו, מקור הכנסתו, יציאותיו וכניסותיו לארץ, חובותיו והוצאותיו של החייב. במהלך החקירה יהיה רשאי כל אדם הנוגע בדבר לחקור בחקירה נגדית את מי שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
מבחן יכול הפירעון
צו איחוד תיקים יינתן רק אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הבאים:
אם סכום החוב מתחת ל- 20,000 ₪ – שנתיים.
אם גובה החוב הינו 20,000 ₪ -100,000 ₪ – 3 שנים.
אם גובה החוב עולה על 100,000 ₪ – 4 שנים.
רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע מועדים ארוכים יותר אם הסכימו לכך כל הזוכים (הנושים בתיק האיחוד) ומטעמים מיוחדים שירשמו.
חייב שאינו מסוגל לשלם את חובו בתקופות המצוינות מעלה יופנה להליכי פשיטת רגל.
פשיטת רגל
הליך "פשיטת רגל" הינו הליך משפטי הנועד לסייע לאנשים פרטיים שנקלעו לחובות כספיים ולכן הם אינם מסוגלים לשלם את חובותיהם לנושים. מרגע שהחייב מוכרז כפושט רגל הוא אינו יכול לבחור למי לפרוע את חובו, אלא התנהלותו תהיה אל מול קבוצת הנושים. גם בהליך זה חלקו של כל נושה יקבע ביחס לחלקו בחוב הכללי. במידה והחייב הוכרז כפושט רגל הוא ישלם סכום מסוים לאורך תקופה שתקבע, ובסופה יקבל הפטר מחובות העבר ויוכל לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.
שלבי ההליך
- הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים – אם סכום החוב עולה על 150,454 ₪ הבקשה תוגש לממונה על חדלות פירעון. אם סכום החוב נמוך מ- 150,454 ₪ הבקשה תוגש לרשם ההוצאה לפועל.
- מתן צו לפתיחת הליכים – בהתקיים התנאים הנדרשים יינתן צו לפתיחת הליכים. תוצאות מתן הצו הן: א. עם מתן הצו ימונה נאמן ליישום הליכי חדלות פירעון. ב. כל נכסי החייב ירוכזו לקופת הנשייה, ויעמדו לפירעון חובות העבר של החייב והוצאות הליכי חדלות הפירעון. ג. הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים המתנהלים נגד החייב יוקפאו.
- תקופת ביניים – בתקופה זו יחולו על החייב הגבלות שונות (איסור יציאה מן הארץ, הטלת עיקול על נכסי החייב).
- קבלת צו לשיקום כלכלי – בצו זה יקבע בין היתר האם יינתן לחייב הפטר לאלתר או האם תחול עליו תקופת תשלומים. אם תחול תקופת תשלומים יקבע בצו מה יהיה גובה התשלומים.
- תקופת תשלומים – תקופה בה החייב מחזיר את חובותיו לנושים בסכומים קבועים לפי החלטת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל. בדרך כלל אורך התקופה הוא 3 שנים, אולם ייתכן ותקבע תקופה ארוכה או קצרה מכך.
- הפטר –לאחר שהחייב שילם את חובו בתקופת התשלומים ייפטר החייב מיתרת חובות העבר (מלבד חובות ספציפיים שלא ניתן לקבל בגינם הפטר).
לסיכום
כפי שהוסבר בהתחלה, לכל אחת מן האפשרויות יתרונות וחסרונות. לאור כך מומלץ לפנות לעורך דין, אשר ידע להתאים את ההליך הנכון ביותר לכל חייב. בחירה בהליך הנכון תוביל להפקת התועלת המרבית עבור החייב. כמו כן עורך דין מקצועי יסייע לחייב בהשגת הסדר תשלומים אופטימלי, שכן לגובה התשלומים החודשיים ולאורך תקופת התשלומים השפעות מהותיות על חייו של החייב.
